בן/בת הזוג מסרבים לבוא לטיפול זוגי? דרכי פעולה מעשיות

זהו תסריט נפוץ מאוד: אחד מבני הזוג מרגיש שהקשר בסכנה, חווה מצוקה עמוקה ומבקש לפנות לעזרה מקצועית, בעוד בן הזוג השני מתנגד, מזלזל ברעיון, או פשוט חושש. מצב זה מייצר תחושת חוסר אונים קשה ופחד ש"אין מה לעשות אם הצד השני לא משתף פעולה".

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שמאחורי סירוב לטיפול מסתתרים לעיתים תכופות פחדים עמוקים: הפחד משיפוטיות של המטפל, החשש שהמטפל "יתפוס צד", או הפחד מחשיפת פגיעות וחולשה.

מה אפשר לעשות כאשר יש סירוב?

• שינוי הניסוח והזמנה לא מחייבת: במקום להגיד "אנחנו חייבים טיפול כי הכל הרוס", אפשר להציע: "אני מרגיש/ה שאנחנו תקועים בשיחות שלנו ואני רוצה שנלך ביחד לפגישת היכרות אחת, רק כדי לבדוק אם המטפל יכול לתת לנו כלים".
• התחלת תהליך פרטני ממוקד-זוגיות: אל תחכו. הגעה לטיפול פרטני מאפשרת לך להבין את המעגל הזוגי, לזהות את ה"טריגרים" שלך, ולפתח מובחנות רגשית. כשהצד השני רואה שינוי חיובי ורגוע בהתנהגות שלך בבית, החשש שלו מהטיפול פוחת באופן משמעותי, ולעיתים קרובות הוא בוחר להצטרף בהמשך.